​

בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בחשיבות הרבה שיש לקשר הורה-ילד על התפתחותם  הרגשית, הקוגניטיבית והחברתית של ילדים. לאור זאת קיימת הבנה כי חשוב שכל העובדים בתחומי הטיפול והחינוך בתינוקות וילדים בגיל הרך, ירכשו ידע ותרגול בתיאוריות העוסקות בקשר הורה-ילד, וכחלק מתפקידם המקצועי יתייחסו להיבטים הרגשיים של הילדים ומשפחותיהם וכן יעסקו בקידום קשר הורה-ילד.

בספרות מוזכרות מספר תוכניות הכשרה בתחום הרגשי לאנשי רפואה ובריאות. התוכניות הראו שיפור בתקשורת ובתחושת המסוגלות, אך הן היו מיועדות ברובן לרופאים ואחיות, ונבחנו במדגמים קטנים. מעט מאד ידוע על תוכניות הכשרה למטפלים ממקצועות הבריאות ובפרט לכאלו המטפלים בתינוקות וילדים (ראה למשל: (Kodjebacheva, Sabo, & Xiong, 2016.  מתוך הצורך במסגרת של הכשרה למטפלים ממקצועות הבריאות בישראל, פותח בשנת 2014 קורס ייחודי בן 40 שעות. הקורס עוסק בקידום המודעות ובהקניית הידע לחשיבות העיסוק והלמידה בתחום הרגשי.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את יעילות הקורס מבחינת העלאת המודעות ותחושת המסוגלות של המטפלים לעיסוק בתחום הרגשי, ולשינוי בדרך עבודתם של המטפלים לכיוון של טיפול מבוסס קשר. המשתתפים בקורס נשאלו לפני תחילת הקורס, מיד עם סיומו וכן לאחר מספר חודשים לגבי עמדותיהם בנוגע לתחום הרגשי, ובנוסף נשאלו בשלב המעקב לגבי השינוי בדרך עבודתם בעקבות הקורס. השערות המחקר היו כי בעקבות הקורס יהיה שינוי חיובי בעמדות ובתחושת המסוגלות של המטפלים כלפי התייחסות לצד הרגשי במפגש הטיפולי, יחול שינוי באופן עבודתם של המטפלים וברצון שלהם להוסיף ידע בתחום זה. כמו כן שערנו כי ימצא קשר הפוך בין מידת השחיקה לבין תחושת המסוגלות לעסוק בתחום הרגשי. כלומר, ככל שאיש המקצוע ידווח על מסוגלות רבה יותר בעיסוק בתחום הרגשי כך הוא ידווח על רמה נמוכה יותר של שחיקה.

במחקר השתתפו 175 בוגרי הקורסים שהתקיימו בין השנים 2014-2018. המשתתפים מילאו שאלוני עמדות לפני תחילת הקורס ומיד לאחר סיומו. שישה חודשים לפחות לאחר סיום הקורס המשתתפים התבקשו למלא שאלון עמדות, שאלון המתייחס לשינויים בדרך העבודה שלהם ובהתייחסותם לתחום הרגשי תוך ציון דוגמאות לשינוי זה, שאלון שחיקה ושאלון דמוגרפי.

השערות המחקר אוששו כמעט במלואן. נמצא כי מידת החיוביות של העמדות ותחושת המסוגלות של המשתתפים עלו בעקבות הקורס ונשמרו גבוהות לאורך זמן. המטפלים דיווחו כי בעקבות הקורס הם עשו שינויים בתחומים שונים במרחב הטיפולי הן מול הילד, הן מול ההורה והן בתמיכה בקשר הורה- ילד.  כמו כן נמצא כי ככל שהמשתתף דיווח על תחושת מסוגלות גבוהה יותר, הוא דיווח על שחיקה נמוכה יותר. לבסוף, מחצית ממשתתפי הקורס דיווחו כי מאז הקורס הם הגבירו את הקריאה בתחום הרגשי. עם זאת, רק שליש דיווח על הגברת ההשתתפות בימי עיון. 

ממצאים אלו מחזקים את ההבנה כי קיימת חשיבות רבה למתן ידע והדרכה רגשית למקצועות הבריאות המטפלים בילדים. ממצאי המחקר מראים כי להשתתפות בקורס בנושא זה יש תרומה ממשית לאורך זמן על עמדות המטפלים ותחושת המסוגלות שלהם והיא מביאה לשינוי בדרך עבודתם של המטפלים המקדם מרחב טיפולי מבוסס קשר.